עבד אלפתאח נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק - דין

המדובר בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 9.5.04.

התובע יליד 18.5.81, היה מעורב בתאונת דרכים הנ"ל וסבל מפגיעות גוף קשות. הוא אושפז, עבר ניתוח והיה במעקב רפואי ממושך.

הצדדים לא הצליחו להגיע לפשרה כלשהי בתיק. נשמעו ראיות הצדדים עד תום. התובע העיד וכן העידה אימו. הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה. הצדדים הגישו סיכומים בכתב לבקשתם, והתיק הונח בפניי להכרעה.

התובע היה בגיל 23 שנים עת נפגע בתאונת הדרכים נשוא הדיון. עקב התאונה הנ"ל סבל התובע מפגיעות גוף רבות. נגרמו לו, בין היתר: שבר בצלעות, שבר בסקיפולה ימנית, שבר במינו בריום סיטרנום. כמו כן, נגרמו לו שברים בפה ולסת (במינדבולה ובזיגומה ובקיר האורביטה). התובע סבל גם מחבלות בכתף ימין, עין ימין ונפילת לחי ימין עקב השבר.

התובע אושפז משך 11 ימים ועבר ניתוח בגין השברים בלסת. לאחר מכן, שוחרר למעקב רפואי הן בבית החולים והן במרפאות קופ"ח אצל מומחים רפואיים בהתאם לפגיעותיו השונות.

מונו ע"י ביהמ"ש שני מומחים רפואיים. ד"ר פלד מיכה בתחום הפה והלסת, קבע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הפגיעה באזור המעוצבב בהתאם לסעיף 29(5)(א)(1) לתקנות המל"ל. כמו כן, קבע ד"ר פלד נכות נוספת בשיעור 10% לצמיתות בגין עמדה לקויה של הקומלקס הזיגונטי מימין ואשר גורם להגדלת נפח ארובת העין, לפי סעיף 73(1)(א)(2) לתקנות המל"ל.

בתחום העיניים, מונה ד"ר גרזוזי, אשר קבע נכות צמיתה בשיעור 10%, אם כי אין מחלוקת בין הצדדים שנכות זו חופפת לנכות שנקבעה ע"י ד"ר פלד.

הנכות הרפואית המשוקללת הינה 19% לצמיתות.

עובר לאירוע התאונה, עבד התובע כפועל שכיר בחברת "מאי מרקט בע"מ" עם השתכרות חודשית ממוצעת בסך 5,500 ₪. לאחר שהתובע שב לעבודה, לאחר התאונה, הוא עבד כאיש מכירות בחברת "גלוברנס בע"מ" עם השתכרות של כ-7,800 ₪.

בעקבות התאונה היה התובע בתקופת אי כושר מוחלטת למשך 3.5 חודשים ברציפות. תקופה זו אינה במחלוקת והיא אף מבוססת על קביעת המומחה הרפואית ד"ר פלד. לאחר מכן, לא הצליח התובע לשוב לעבודתו במשך חודשים ארוכים, והצדדים חלוקים בעניין זה בשאלת זכאותו של התובע לפיצויים.

בפתח ישיבת ההוכחות הודיעו הצדדים על הסכמתם לעניין ניכויים מהפיצויים שייפסקו לתובע כדלקמן: בגין תגמולי מל"ל ינוכה סכום של 30,000 ₪ נכון להיום; בגין תשלום תכוף ששולם בעבר ינוכה סך של 21,872 ₪ נכון ליום 14.10.04.

אפסוק להלן את הפיצויים להם זכאי התובע בהתאם לראשי הנזק הרלבנטיים תוך התייחסות לטיעוני הצדדים בסיכומיהם.

כאב וסבל

התובע אושפז משך 11 יום ונותרה אצלו נכות רפואית צמיתה בשיעור 19%. אין מחלוקת בין הצדדים כי מגיע לתובע פיצוי בסך 44,000 ₪.

הפסד שכר מלא בעבר: אין מחלוקת כי יש לחשב נזק זה לפי 3.5 חודשים. לעניין בסיס ההשתכרות ובשים לב לנתונים שהובאו בפניי אערוך את החישוב על בסיס שכר של 6,000 ₪ נכון להיום. הסכום המגיע לתובע הינו 21,000 ₪.

הפסדי שכר בעבר (חלקי)

התובע מבקש לערוך חישוב בגין הפסדיו בעבר ביחס לשתי תקופות: תקופה ראשונה הינה בתום תקופת אי הכושר המוחלטת ולמשך 38 חודשים לפי 50%; התקופה השניה הינה למשך 37 חודשים נוספים ולפי 19% נכות משוקללת שנקבעה לו ע"י המומחים מטעם ביהמ"ש. מנגד, טוענת הנתבעת, כי התובע היה אמור לשוב לעבודתו הרגילה במיוחד לאור העובדה שהנכות הרפואית שנקבעה לו אינה בעלת אופי תפקודי. במחלוקת זו נחה דעתי לפסוק לתובע פיצוי על דרך האומדנא, אותו אני מעמיד ע"ס 20,000 ₪.

הפסד שכר לעתיד

המחלוקת בעניין זה בין הצדדים הינה קוטבית. הנתבעת סבורה שאין לפסוק לתובעת מאומה, חרף נכותו וגילו. התובע סבור שיש לבצע חישוב אריתמטי לפי 19% נכות תפקודית ושכר של 8,500 ₪ לפחות, והסכום המגיע לו הינו כ-435 אלף ₪. במכלול הנתונים ובשים לב למהות הנכות הרפואית שנקבעה לתובע, וכן לגילוי הצעיר, נחה דעתי לפסוק לתובע פיצוי על דרך האומדנא אותו אני מעמיד ע"ס 80,000 ₪.